מאת גל ספיר שני, 11 ינואר 2010 13:38

שיתוף

מזה תקופה ארוכה אני מפנטז על כלי קליל שייתן מענה לצורך שלי בפריקת אנרגיות בשטח. עם עליית מחירי ביטוח החובה וחוסר השימוש שלי ב- DR השמנמן למעט פעמיים שלוש בחודש, החלטתי לארגן לעצמי רכיבת מבחן על יתוש קטום. כמה טלפונים לחבר יקר בעל סוכנות KTM בדרום ולקראת סוף השבוע מודיעים לי כי הכלים שהוזמנו לרכיבת מבחן, הגיעו.

הזמנתי שניים למבצע, אחד KTM530EXCR שאותו לקח ליאור "עוגי מלך הבשן" לפשפש בציציותיו, ואילו אני ביקשתי את הצרצר הקטן, EXC125KTM שתי פעימות, כדי לבחון רכישה ולבדוק אם הוא מתאים לי, כי כידוע, לא כולם אוהבים את אופי המנועים הללו.

בשישי בערב סגרנו פינות ובשבת בבוקר התייצב אצלי עוגי מצויד בסקודה קטנה והמון מצב רוח טוב. העמסתי את ציוד השטח באוטו ויצאנו לכיוון דרום, לסוכנות "מלכי רייסינג", במטרה לצאת עם מלכי ותמר לטיול שטח. בכניסה לסוכנות עמדו ארבעה קטומים, שני כלי ההדגמה ושניים פרטיים של בני הזוג, מוכנים לקרב. המארחים עדיין דשדשו בפיג'מות ונעלי בית, נו, שבת בבוקר, איזה חפשנים.

לאחר כוס קפה מהביל ששרף לי את הלשון, עלו השניים על ציוד והתחלנו את המסע לעבר תחנת הדלק. משם יצאנו לאן שנשאה אותנו הרוח, או להיכן שיוביל אותנו מלכי- למי שלא בקיא, מלכי פרץ רוכב ומתחרה כבר שנים ארוכות בליגת האינדורו הישראלית, רוכב משכמו ומעלה שיש לי העונג להצטרף אליו לרכיבות מדי פעם.

הכיוון הפעם, סינגל חדש ומגניב באיזור אחוזם. כמי שרכב על דו"פ פעמים מועטות בלבד, ידעתי כי אני חייב להתרגל למנוע תאב הסל"ד. מעבר מדו"ש בנפח 650 סמ"ק לדו"פ בנפח 125 סמ"ק הוא די קיצוני. חבר ציין פעם כי מספיקות חמש דקות על דו פעימתי בכדי להחליט אם אוהבים או שונאים אותו. אני מודה שלי לקח הרבה יותר זמן.

רכיבה מנהלתית לאזור הסינגל, אפשרה לי לבדוק קצת מה קורה מסביב. אופנוע מינימליסטי עם צג דיגיטאלי לתפארת מדינת אוסטריה שנותן את המידע ההכרחי בלבד. אין מפתח, אין סטרטר חשמלי, אין וינקרים, אין מראות, אין כיסא מרופד בכל טוב. מה יש? יש מנופים קצרים וקלים לתפעול ויברך האל הקטום את חברת "מגורה" שמספקת משאבות מצמד הידראוליות. ידית הגז רכה, תפעול ההילוכים קל, למרות שהרגלית בכלי הספציפי כוונה להעברה נוחה בתנוחת עמידה וקיק סטרטר שלא מגלה התנגדות.

הדבר הראשון שהפתיע אותי הוא העוצמה בסל"ד גבוה, כאילו מישהו נותן לכלי עוד בעיטה קטנה וזה בתגובה, עף קדימה. הדבר השני שהפתיע אותי הם הבלמים, בעיקר הקדמי ששותל אותך לקרקע כעוגן של אוניית צים, פצצה של ברקס.

הגענו לסינגל הראשון. מולנו עליה של כ- 20 מטר עם מדרגה בסופה. לי ישב בראש "לתת גז" כי זה דו"פ והוא בעניין של סל"ד גבוה אבל תמי הזהירה להיות עדין עם הגז. מלכי לעומתה סימן עם היד "גז" שאני פרשתי כ"תן לו בראש". מלכי עולה, מרחף ונעלם. תמי אחריו. עוגי טס וכמעט הוריד עץ בדרך. נו, קנגל, תורך, הם צועקים לי, תזכור שאתה לא מכיר את הכלי אז.... תן גז!

זו הייתה הטעות שלי, טעות כואבת. כעשר דקות אחרי תחילת הרכיבה הייתי בטוח שמפנים אותי עם מסוק. הגז שנתתי היה הרבה, אבל הרבה יותר מדי, בשילוב עם כלום משקל של הכלי ומדרגה בסוף, קנגל נחת על הפנים כשהכידון מתפוצץ לי לתוך הקסדה. נזקים? אחד משקף שדורש החלפה, אחת קסדה עם צלקות קרב, אחד קנגל עם פיצוץ לראש ולאגו ואחד יתוש שאומר "בחייאת דינאק, ככה לא עולים את זה, בוא עוד פעם".

למזלי, ציוד המגן עשה את עבודתו ואני מטבעי, משתדל לא לקחת סיכונים מיותרים, כך שהפרשה הסתיימה בקצת אווצ' ואיה. האירוע ניער והעיר אותי ואני חזרתי כדי להמשיך את הסינגל המגניב. בסיבוב השני, עם גז נכון, העלייה עברה כמשב רוח קליל תוך כדי אנפוף קל מצידו של הצרצר. "מזה נפלתי?" אני מביט לאחור כלא מאמין על הקלות שעברתי את המכשול הפעם.

התחלתי להתחבר לאופנוע, לתגובות המנוע ולבלמים. הבנתי מתי צריך גז בריא ומתי מצערת מלאה לגמרי. החיוך קיבל עיקול כלפי מעלה בזוית. המשכנו דרומה, במגמת טיול, דרך שבילים וסינגלים. מדי פעם החלפנו אופנועים. על ה- 530 לא עליתי משתי סיבות עיקריות: הראשונה, כי לא ממש התחשק לי והשנייה בגלל חשיפת השיניים של עוגי על כל מי שהעיז לזרוק מבט לכיוון הכלי. וכשמישהו כמו עוגי חושף שיניים, לא לוקחים סיכון.

לקראת סופו של היום הפורה, הגענו למסלול מוטוקרוס קטן ומאולתר ליד הסוכנות. סשן צילומים אל מול השקיעה ואנו נפרדנו מזוג הקטומים. את עוגי, היה קשה מאוד להפריד מה- 530, אבל בסוף הוא הסכים לשחרר את הכלי. נפרדתי מהצרצר בתחושה חזקה כי נשוב להיפגש. אמנם הוא לא טייס שבילים והרעש שלו, לקראת סוף היום, קדח לי כמו יתוש בראש, אבל החבילה הכוללת של כלי חזק אך לא מאיים שיכול לשמש גם לרוכב מתחיל וגם למקצועי, שווה את התענוג.

בקרוב יצאו לשוק דגמי 2010, עם בשורה חדשה בתחום המתלים האחוריים ועוד כמה חידושים. לכשיגיעו דגמים אלו, נארגן עוד יום אימונים, בשאיפה שיסתיים ברכישה.

רק רכיבות טובות!
קנגל

תודה למלכי פרץ ותמי בזק מסוכנות "מלכי רייסינג" באחוזם על השאלת הכלים, ההדרכה בשטח ובכלל על יום מהנה.

צילמו: תמי בזק ועוגי