מאת גל ספיר שלישי, 02 פברואר 2010 12:26

שיתוף

לפני שיצאתי לסקר את קורס הדו"שים הגדולים, נרשמתי במקרה לקורס אחר של חברת "ProRiding". קורס שהוא יוזמה של כמה חברים שהחליטו לעשות השתלמות רכיבת שטח אבל בתחום קצת יותר אגרסיבי מבדרך כלל ולרדת לעומקם של דברים כמו פניות מהירות ותיקול עליות. כל מי שנרשם לקורס הוא רוכב בעל מיומנות טובה בשטח ולכן הקצב היה גבוה יחסית.

בוקר יום שישי, קמתי מוקדם אחרי לילה לבן, הילדה חלתה והבית לא ממש ישן. התארגנתי בשקט יחסי ויצאתי למחסן לשחרר את ה- SUZUKI DR650 שלי, לו אני קורא בחיבה "הדוקטור". הכנתי את ציוד השטח, שפצרתי תיק עם מצלמה על המושב ולבשתי מיגון כולל חלק עליון של חליפת הסערה כי היה קר אימים בחוץ.

הנעתי את הדוקטור, שלא ממש הבין למה הערתי אותו כל כך מוקדם, ונתתי לו להתחמם. דילגתי את שלוש מדרגות החצר כהכנה להמשך היום ולחשתי לו בפעם המיליון "זו באמת הפעם האחרונה שאני לוקח אותך למקומות שאתה לא ממש שייך אליהם".

רכיבה של שעה פלוס על אספלט, משהו שלא עשיתי כבר זמן רב, עצירה לתדלוק והצצה בשעון מראה לי שאני על הקשקש. עם צמיגי קוביות קצת קשה לתת בגז על הכביש, חוץ מזה שהצמיג האחורי שלי כמעט גמור. הגעתי לרמת הכובש, למשרדי "אלטרנתיבי" שם התכנסה חבורה צבעונית של מעל לעשרה חבר'ה. קצת אהלן ומה קורה ויצאנו לכיוון המסלול שנבנה במיוחד לצורכי הדגמה ואימון.

באמצע השטח, תחת סככה, סודרו כסאות ועל שני שולחנות חיכתה לנו שתייה חמה וקרה. סבב היכרות קצר לטובת אלו שאינם מכירים והתחלנו  בתיאוריה- סיבובים ותנוחת גוף. מיד אחרי הדיבורים התחיל האקשן. במסלול שסומן מראש, הדגים כפיר לוין, הבעלים והמדריך הראשי, את התוואי שבו היינו אמורים לרכב ועמית המדריך, נתן את הדגשים על המקומות בהם יש לשים לב לתנוחת גוף ותפעול ידית הגז.

הידיים של רובנו כבר רעדו מתשוקה לפוצץ קצת גזים במסלול ואז ניתן האות "רבותיי, אל האופנועים". לאחר ששקע האבק, כל אחד מצא את האופנוע שלו ומיד התחלנו ברכיבה קצרה להיכרות המסלול. הקצב לא אחר לעלות וכך גם האירועים הלא מתוכננים - הנפילות. המדריכים, שהיו פזורים לאורך המסלול, עצרו מדי פעם את אחד הרוכבים כדי להעיר ולשפר- לי המליצו למתן את "חזיר הגז" שבי, או פשוט להחליף אופנוע...

לאחר שהזענו, חזרנו שוב לסככה לשיעור נוסף בתיאוריה, הפעם בנושא מתלים. נחמד לראות איך לאנשים פתאום נופל האסימון, יותר נחמד זה לראות שיפור ברכיבה תוך זמן קצר לאחר הפנמת החומר הנלמד. שיעור המתלים הוביל לתרגול של עליות וירידות. אדמת החמרה המעטרת את אזור המסלול, הפכה מהר מאוד לארגז חול רטוב והדבר לא תרם לאחיזה.

שלב הנפילות המרהיבות הגיע ואיתו גם כמה פירואטים מגניבים שלא היו מביישים אף מתעמלת צ'כית דקת גו. הגיעה גם השעה לאכול. על המנגל ניצח ביד רמה מוטי מור, שלא הפסיק להאביס אותנו בבשר משובח. השתדלנו לא להעמיס יותר מדי, כי הרי יש עוד עלייה אחת מסובכת וכמובן, תרגיל מסכם.

אחרי ששבענו מהמטעמים, חזרנו כדי לעמוד בפני מכשול נוסף - עלייה עם סיבוב מרושע בתחתיתה. אישית, מצאתי את עצמי כמה פעמים מחוץ למסלול. תירוצים יש לי מפה לסקנדינביה, הרי אני רוכב עם צמיג אחורי גמור ויד ימין קצת מושבתת וכמובן שגם האופנוע שלי כבד... זה מספיק טוב, לא? העלייה התחמנית גרמה לכמה רוכבים להכיר את האופנוע שלהם טוב יותר, האינטימיות בין האדם למכונה שברה שיאים. מי רכב על מי? האופנוע על הרוכב או  ההפך?

התרגיל המסכם ריכז את כל האלמנטים שלמדנו במהלך היום. המדריכים המשיכו להעיר ולתקן ובסך הכול, המסלול זרם, עד העלייה התחמנית שלקחה עוד כמה קורבנות וקטעה את הרצף. בנוסף, התגודדות של "תושבי המקום" עם טרקטורונים, ג'יפים, טנדרים וסוסים, נתנה את האות הסופי לסיום יום ההדרכה.

מהיום הזה, יצאתי עם חיוך ענק ותובנות חדשות. העובדה שגורם חיצוני מעיר לך על בעיות ברכיבה, שלחלקן אתה מודע אך מתעלם מהן, עושה טוב לרוכב. את המסלול סיימתי ללא כאבי ידיים וללא שרירים תפוסים. מה שכן, בדרך חזרה הביתה, קפא לי כל הגוף וזה סגר לי יפה את המעגל שהתחיל בקור המקפיא של הבוקר, אני רק מקווה שלא הצטננתי...

 

רק רכיבות טובות.

קנגל

צילם: רותם בן חיים, גל ספיר

הכותב היה אורח של חברת "Pro-Riding"