מאת אורן קוזלובסקי חמישי, 17 דצמבר 2009 17:32

שיתוף

חברת IFI מוכרת לנו בשנים האחרונות משני תחומים דו גלגליים, הסיני הזול והחשמלי היקר. החברה ייבאה ושיווקה בארץ מספר מותגים סיניים, ברמות גימור ואמינות שונות. במקביל שיווקה בישראל את קטנועי ווקטריקס החשמליים. קטנועי החשמל האיכותיים הצליחו לכבוש את לב כתבי הרכב והלהיבו את הדמיון של אלו שלקחו רכיבת מבחן, אולם מחירם וטווח התנועה המוגבל, מנוע מהרוכבים לרכוש ולהפוך את כלי הרכב ללהיט.

בימים אלו, לאחר שווקטריקס אמריקה פשטה את הרגל ווקטריקס אירופה נרכשה ע"י ענקית סוללות טיוואנית, החליטו בחברת IFI ובחברת די. זד. מערכות לנסות כיוון חשמלי אמיץ שישלב בין המחיר הסיני הנמוך והגאוניות של הווקטריקס. לאחרונה החלו מתגלגלים על כבישי הארץ שני אבות טיפוס המבוססים על קטנועים מסין ובהם מערכת מחשב וניהול אנרגיה שפותחה במיוחד ע"י מתכנתים שעבדו בחברת ווקטריקס.

הקטנוע החדש עליו רכבתי מספר פעמים במהלך תקופת הפיתוח, לא מתהדר ברכיבים יוקרתיים כמו הקטנוע החשמלי שהגיע אלינו ממפעלי הייצור בפולין. כאן לא מוצאים בלמים של ברמבו, מתלים של זקס או צמיגים של פירלי. גם הסגנון כבר לא מפואר ומפנק. הקטנוע החדש מזכיר בעיצובו קטנוע 125 סמ"ק קטן ורוב המכלולים סטנדרטיים לחלוטין.

הבשורה בקטנוע החשמלי החדש הם המחיר, שלא יעלה על 22,000 שקלים חדשים והמרחק בין טעינה לטעינה- במהירות של 90 קמ"ש, כ- 60 קילומטר וברכיבה עירונית הרבה יותר. לשם השוואה, הווקטריקס שבמהירות עירונית גמע כ- 100 קילמטרים הצליח לעבור במהירות בין עירונית מעט יותר מ- 35 קילומטרים לפני שהמחשב הגביל את מהירותו ומנע המשך רכיבה בטוח בתנועה בין עירונית זורמת.

בשורה נוספת היא המהירות של ההכלאה הישראלית סינית, למעלה מ- 110 קמ"ש שבהחלט מספיקים לרכיבה בין עירונית חלקה ולא מפחידה. לאחר רכיבה במהירות המרבית לאורך כ- 25 ק"מ יורדת מעט המהירות הסופית לאזור ה- 90 קמ"ש. עלות הרכיבה על הקטנוע הניסיוני עומדת על כ- 3 שקלים חדשים ל- 100 ק"מ והעלויות השוטפות זולות, מאחר ואין חלקים זזים במנוע (פרט לציר ההינע כמובן) והסוללות אמורות להחזיק לפחות שנתיים עד ההחלפה.

תוספת המשקל של הסוללות בתוך הקטנוע שנולד כדי להכיל מנוע בנזין, מורגשת אך במעט. הרכיבה על כביש מהיר חלקה ונוחה, אך ברגע שנכנסים לעיר או עולים על אספלט מצולק ומשובש, איכות המתלים מורגשת. בקטנוע הניסוי ניתן היה לרכב על שיבושי כביש קלים ללא דרמות מיותרות, אבל תלוליות האטה ובורות מורגשים מאוד. בשלב הבא של הניסוי, מתכוונים בחברת די. זד. מערכות, להזמין את הקטנוע עם בולמים משודרגים של חברת קאפה הטייוואנית ולזכות באיכות רכיבה משופרת.

הקטנוע החדש שונה מקטנועים חשמליים סינים אותם ניסיתי. ההאצה הדרגתית ונעימה, למרות המומנט הקבוע אותו מספק המנוע החשמלי, בזמן האטה נטענים המצברים בדיוק כמו בווקטריקס וגם עצירה בעליה תלולה אפשרית מאחר וניתן לזנק שוב בקלילות למרות זווית הכביש. כדי לבחון את יכולת הזינוק בעליה נלקח הקטנוע לאזור ירושלים ושם נדרש לזנק לאחר עצירה מוחלטת.

את רעיון הרוורס שכל כך אהבתי בווקטריקס, ניסו להעתיק לקטנוע החדש, אך מכיוון שרעיון היפוך המצערת מוגן בפטנט, השתמשו המפתחים בלחצן הממוקם היכן שנהוג למצוא את כפתור ההתנעה בקטנועים רגילים. הכפתור אומנם עובד ומצליח להניע את הקטנוע לאחור, אך הפעולה לא טבעית ונוחה כפי שהיה בווקטריקס. בכל זאת האופציה נחמדה ושימושית, גם אם הפעלתה מעט מסורבלת.

זמן הטעינה, נכון לתקופת הניסוי, ארך כ- 6 שעות ממצב ריק לטעינה מלאה. טעינת לילה טובה תמלא את המצברים ותאפשר למצות את מלוא הפוטנציאל מהגמדון החשמלי. הפסקות קצרות במהלך יום העבודה יחזירו חיים לסוללות אך לא יטענו אותן עד הסוף. מי שרוכב מעל 50 ק"מ בכבישים בין עירוניים או מעל 100 ק"מ בתוך העיר מידי יום, יאלץ למצוא פתרונות טעינה יצירתיים במידה ויחליט להשתמש בפתרון הירוק.

את הפיתוח הישראלי מציגים המפתחים בימים אלו למשווקים בצרפת וגרמניה, אלו מצידם מגלים עניין בעיקר בגלל המחיר הנמוך והדמיון הטכנולוגי לווקטריקס. כמובן שאף אחד לא מתיימר להציג את הפיתוח הישראלי כקטנוע נוחות וגם גודלו הפיזי מייעד אותו לקהל שונה, אך בעולם בו מנסים לקלוע לקהל הרחב ביותר, בחרו המפתחים לוותר על היוקרה ועל הפינוקים ולתת את המוצר הירוק ביותר במחיר המשתלם ביותר ועדיין לספק ביצועים ותווך נסיעה שעונים על צרכי רוב הרוכבים העירוניים.

יתרון נוסף הנזקף לזכותו של הקטנוע הוא מחיר הביטוח. המנוע החשמלי שקול מבחינת משרד הרישוי למנוע 50 סמ"ק ומחיר ביטוח החובה בהתאם.

צילמה: עדי נאה

ממוגנים תמיד- רוכבי TheRide רוכבים עם:

קסדה - SHOEI XR1100
מיגון גוף - MULTITEC ARMOR מבית SPIDI
מגפי רכיבה - X-One מבית SPIDI
כפפות - BLADE Light